יש רגעים שבהם אתה מבין שתשתיות תקשורת הן הרבה יותר מכבלים, ציוד ותוכניות עבודה. הן קו שמחבר אנשים לנשימה שלהם, לבית שלהם, לשגרה הקטנה שמחזיקה אותם גם כשקשה. בימים האחרונים הגיע אל ארי ברוקס סיפור מהשטח. ע"פ הכתבה על ארי ברוקס באתר מעריב, חיילים ממוצב סמוך לתפוח בשומרון פנו אליו בבקשה שנשמעת על הנייר פשוטה: אין קליטה, אין אינטרנט, אין דרך לבצע שיחה. אבל מאחורי הבקשה הזו הסתתרה מציאות יומיומית לא פשוטה, במיוחד בערבי סוף שבוע, כשכולם רק רוצים לתפוס רגע קצר עם הבית. "אנשים חושבים על קליטה כעל נוחות, אבל בשטח זו לפעמים הנשימה היחידה שיש לך מול הבית," , שום דבר לא עובר, ובאותו רגע הבנתי שהבעיה הרבה יותר גדולה ממה שנשמע על הנייר." הפנייה, לפי הכתוב בכתבה, הוצגה בצורה מסודרת. בקשה לקבל הצעת מחיר, להבין היתכנות, צפי זמנים וציוד. אבל ברוקס מודה שהלב כבר החליט. "הם לא ביקשו ניסים, ביקשו פתרון. אתה שומע בין השורות שזה חוזר בעיקר בערבי סוף שבוע, כולם רוצים לתפוס רגע קצר עם הבית, ופתאום אתה מבין שהרגע הזה פשוט לא קיים אצלם." כאן נכנס גם האתגר שמי שמכיר את השטח יודע...
%20(1).png)
תגובות
הוסף רשומת תגובה