ארי ברוקס: "כשאין קליטה לחיילים שלנו, זה כבר לא עניין טכני. זה עניין אנושי, הרגשתי שאני חייב להירתם וכך עשיתי"

יש רגעים שבהם אתה מבין שתשתיות תקשורת הן הרבה יותר מכבלים, ציוד ותוכניות עבודה. הן קו שמחבר אנשים לנשימה שלהם, לבית שלהם, לשגרה הקטנה שמחזיקה אותם גם כשקשה.

בימים האחרונים הגיע אל ארי ברוקס סיפור מהשטח. ע"פ הכתבה על ארי ברוקס באתר מעריב, חיילים ממוצב סמוך לתפוח בשומרון פנו אליו בבקשה שנשמעת על הנייר פשוטה: אין קליטה, אין אינטרנט, אין דרך לבצע שיחה. אבל מאחורי הבקשה הזו הסתתרה מציאות יומיומית לא פשוטה, במיוחד בערבי סוף שבוע, כשכולם רק רוצים לתפוס רגע קצר עם הבית.

"אנשים חושבים על קליטה כעל נוחות, אבל בשטח זו לפעמים הנשימה היחידה שיש לך מול הבית,"
, שום דבר לא עובר, ובאותו רגע הבנתי שהבעיה הרבה יותר גדולה ממה שנשמע על הנייר."

הפנייה, לפי הכתוב בכתבה, הוצגה בצורה מסודרת. בקשה לקבל הצעת מחיר, להבין היתכנות, צפי זמנים וציוד. אבל ברוקס מודה שהלב כבר החליט. "הם לא ביקשו ניסים, ביקשו פתרון. אתה שומע בין השורות שזה חוזר בעיקר בערבי סוף שבוע, כולם רוצים לתפוס רגע קצר עם הבית, ופתאום אתה מבין שהרגע הזה פשוט לא קיים אצלם."

כאן נכנס גם האתגר שמי שמכיר את השטח יודע לקרוא מהר. מדובר באזור הררי, מרוחק, פחות נגיש, עם פחות מוקדי תקשורת זמינים לעומת המרכז, וגם תנאים שיכולים להשתנות עם מזג האוויר. "יש אזורים שבהם אתה מבין מיד שאתה לא עובד בתנאים של מרכז הארץ," אומר ארי ברוקס. "ההרריות, הפיזור, והעובדה שיש פחות נקודות תשתית קרובות, הופכים כל פתרון למבצע קטן."

ולמרות כל זה, ברוקס בחר לא ללכת במסלול הרגיל של תמחור ותיאומים. "הצוות נרתם מיד למשימה," הוא אומר, "ובתוך 24 שעות ביצענו את העבודה בהתנדבות מלאה." מבחינתו, זו לא שאלה של תקציב אלא של אחריות. "אנחנו שמחים מאוד לקבל פנייה כזו מחיילים. השליחות שלנו היא לא רק לחבר את ישראל לתשתיות תקשורת מתקדמות, אלא גם להירתם כשצריך, בלי לחשוב פעמיים."

והמשפט שמסכם את כל הסיפור מגיע בסוף, כמו אמת פשוטה. "אם אפשר לאפשר לחייל לדבר עם אמא מודאגת או עם אישה וילדים רגע לפני שבת, זה לא פרויקט, זו חובה."

הצוות של ארי ברוקס הצליח להעמיד פתרון תקשורת יציב, כזה שמאפשר לחיילים לחזור לשיחות, להודעות, ולרגעים הקטנים של הבית, גם כשהם רחוקים ממנו. "בסוף, זה לא רק אינטרנט," מסכם ברוקס. "זה לחבר אותם לחיים עצמם, כדי שגם בבסיס הם ירגישו, אפילו לדקה, שהם בבית."

אנחנו מצטרפים לתודה ולחיזוק, ומאחלים לחיילים שלנו שישמרו על עצמם מכל משמר.