ארי ברוקס: "כשחייל אומר לך שאין לו קליטה, אתה מבין שזה לא רק עניין של תקשורת, זה הלב שנשאר בבית"

 יש כתבות שנוגעות בטכנולוגיה, ויש כתבות שמגלות למה טכנולוגיה היא בסוף עניין אנושי. בפרסום שעלה לאחרונה באתר מעריב, הגיע אל המערכת סיפור קטן מהשטח, כזה שמתחיל בבקשה מסודרת ומסתיים ברגע שבו חייל מצליח סוף סוף לדבר עם הבית, לא מתוך מזל, אלא כי מישהו החליט לא להישאר אדיש.

לפי הכתבה, חיילים ממוצב סמוך לתפוח שבשומרון מצאו את עצמם בלי קליטה סלולרית ובלי אינטרנט, ניתוק מוחלט שמרגיש אחרת לגמרי כשאתה רחוק, כשאתה במילואים, וכשכל מה שאתה רוצה הוא כמה דקות של שיחה עם אמא, עם אישה, עם ילדים, רגע לפני שבת. הפנייה שהועברה אל ארי ברוקס, מנכ"ל ומייסד Poseidon Zeus Fiber Optics, הוצגה כבקשה מקצועית לכל דבר, הצעת מחיר, היתכנות לפתרון, צפי עבודה, ציוד. אבל בתוך השורות, כך מתארים גורמים המעורים בפרטים, היה ברור שמדובר בצורך אמיתי שלא סובל דחייה.

ארי ברוקס עצמו תיאר בכתבה את הרגע שבו הבין שמדובר במשהו אחר. "הוא אמר לי בפשטות, אין לנו לא טלפון ולא אינטרנט, שום דבר לא עובר," סיפר. "ובאותו רגע הבנתי שהבעיה הרבה יותר גדולה ממה שנשמע על הנייר." הוא הוסיף משפט שמסביר את נקודת המבט שלו על תקשורת בשטח: "אנשים חושבים על קליטה כעל נוחות, אבל בשטח זו לפעמים הנשימה היחידה שיש לך מול הבית."

מעבר לחלק הרגשי, הכתבה מציינת גם את המורכבות של המקום. אזור הררי בשומרון, מרחקים, נקודות מתות, פחות מוקדי תקשורת זמינים בהשוואה למרכז הארץ, וגם תנאי מזג אוויר שמשפיעים על קליטה ועל תשתיות. "יש אזורים שבהם אתה מבין מיד שאתה לא עובד בתנאים של מרכז הארץ," אמר ברוקס, "ההרריות, הפיזור, והעובדה שיש פחות נקודות תשתית קרובות, הופכים כל פתרון למבצע קטן."

ובכל זאת, במקום להיכנס למסלול הרגיל של תמחור ותיאומים, ברוקס קיבל החלטה אחרת. לדבריו, "הצוות נרתם מיד למשימה", ובתוך 24 שעות בוצעה העבודה בהתנדבות מלאה. "אם אפשר לאפשר לחייל לדבר עם אמא מודאגת או עם אישה וילדים רגע לפני שבת, זה לא פרויקט, זו חובה," אמר בכתבה. זו לא אמירה על ציוד, אלא על אחריות.

ועכשיו מגיע גם ההמשך הישיר, לא דרך פרשנות ולא דרך תיאור, אלא דרך הקול שלהם. החיילים ממוצב תפוח שבשומרון שלחו סרטון תודה קצר לארי ברוקס ולחברת פוסידון, אחרי שחוברו לתשתית סיבים אופטיים יציבה. הם מדברים על משהו מאוד פשוט, האפשרות להמשיך ללמוד, להמשיך לעבוד, ולהישאר מחוברים לבית גם בזמן מילואים.

צפו בסרטון ותשמעו את זה מהחיילים עצמם, במילים שלהם: